דריסה בעת נסיעה לאחור הינה פגיעה בעלת פוטנציאל
קטלניות גבוהה, כאשר הנפגעים העיקריים הם פעוטות
בגיל שנה עד ארבע. שימוש בטכנולוגיה לתמיכה
בנהג בזמן נסיעה לאחור הראתה הצלחה מוגבלת במניעת
ההיפגעות במחקרים. המחקר הנוכחי בודק מדוע שימוש
במצלמות אחוריות לא משפיע על צמצום ההיפגעות והאם
חיבור להתראה קולית יכול לעזור במניעת
ההיפגעות. ממצאי המחקר מצביעים כי הבעיה במצלמות
אחוריות היא העדר השימוש בהם, מכיוון שנהגים
שהסתכלו דרך המצלמה לפני נסיעה היו בסיכון
קטן יותר לאירוע תאונה בנסיעה לאחור. מהמחקר
עולה כי חיבור של התראה קולית מעלה את הסיכוי
להסתכלות במצלמה האחורית על ידי הנהג לפני הנסיעה
לאחור. ממסקנות המחקר עולה כי מלבד המלצה על שימוש
באמצעים טכנולוגיים יש לתת התייחסות לשינוי הרגלי הנהיגה, ולאמן
את הנהגים להשתמש באמצעי העזר בזמן נסיעה לאחור.
